נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם; דורשים נקמה. הרתעה לדורות או בכייה לדורות • דעה

יום ב' א' מרחשוון ה'תשפ"ד 08:00

כולנו ראינו את הטבח שהתרחש בשמחת תורה.

כולנו נחשפנו למראות שמחזירות אותנו 80 שנה אחורה.

תמונה אחת זועקת מהקיר:

עם ישראל דורש נקמה. לא עוד סבב, לא עוד מבצע, אלא נקמה. מחיית עמלק.

אז למה דו קיום זה שקר שעולה לנו בדמים? ומה הבינו האבות המייסדים שהממשלה היום לא מבינה? ואולי כהנא צדק? • דעה

נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם – נקמה ומחיית עמלק בימי שאול

בימי שאול המלך, שמואל הנביא ציווה אותו בשם ה' להרוג את כל העמלקים אנשים נשים וטף ולשחוט אפילו את הכבשים, שכן העמלקים היו קוסמים והפכו עצמם לכבשים.

כששאול תופס את אגג, הוא חומל עליו ובמקום להרוג אותו רוצה להשאיא אותו חי.

כששמואל מגלה זאת, הוא אומר לשאול:

וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ שְׁמוּאֵ֔ל קָרַ֨ע יְהֹוָ֜ה אֶֽת־מַמְלְכ֧וּת יִשְׂרָאֵ֛ל מֵעָלֶ֖יךָ הַיּ֑וֹם וּנְתָנָ֕הּ לְרֵעֲךָ֖ הַטּ֥וֹב מִמֶּֽךָּ

וְגַם֙ נֵ֣צַח יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יְשַׁקֵּ֖ר וְלֹ֣א יִנָּחֵ֑ם כִּ֣י לֹ֥א אָדָ֛ם ה֖וּא לְהִנָּחֵֽם׃

הציווי של שמואל בשם ה' למחות את עמלק היה נקמה על מה שעמלק עשה לעם ישראל בצאתו ממצרים.

מכאן אתה למד ציווי נקמה לעם ישראל.

שמואל בעצם אומר לשאול: נצח ישראל כמובן לא ישקר, עם ישראל הוא עם הנצח, אבל הוא לא יינחם על כך שלא הרגת את כל העמלקים. כי לא אדם הוא להינחם. לא מדובר בפגיעה באדם מסויים, מדובר בפגיעה בעם ישראל, באלוהי ישראל. על כך אין לך רשות למחול, אתה חייב לנקום, ועל הבכיה לדורות שתהיה אי אפשר להינחם. ולפני זה הוא אומר לו שהמלכות נלקחת ממנו ומועברת לדוד, שאמר: ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם.

זו קריאת השכמה למנהיגים שלנו: נקמה לדורות, הרתעה לדורות, או בכייה לדורות! אם לא תנקמו על הטבח ולא תשמידו את הנאצים, זו תהיה בכיה לדורות! להשמיד את כל הנאצים! במלחמה אין חפים מפשע!

מצוות מחיית עמלק – נוהגת גם בימינו

עוד אנחנו מצווים במלחמת מצווה להרוג את כל האויבים כולל כולם אנשים נשים וטף ורק ליתן אפשרות למי שרוצה לברוח. כשמדובר בעמלק, חייבים למחות את כולם ללא יוצא מן הכלל ומצווה זו נוהגת לדורות.

וכך כתב‏ הרב יוסף דב סולובייצ'יק: "מזימות הערבים אינן מכוונות רק לעצמאותה המדינית של ישראל, אלא כלפי עצם קיומו של הישוב בכלל. הם שואפים להשמיד חלילה את הישוב מאיש ועד אישה מעולל ועד יונק… פרשת 'מלחמה לה' בעמלק' אינה מוגבלת בחלותה הציבורית כמלחמת מצווה לגזע מסוים אלא כוללת חובת התקוממות נגד כל אומה או קבוצה החדורה שגעון של שנאה והמכוונת את משימתה כלפי כנסת ישראל. כשאומה חורתת על דגלה לכו ונכחידם מגוי' היא הופכת עמלק. בשנות השלושים והארבעים מלאו תפקיד זה הנאצים והיטלר בראשם. הם היו העמלקים.. כיום ממלאים את מקומם המוני הנאצר והמופתי…"

מדבריו ניתן ללמוד כי הם מכוונים בימינו, כלפי החמאס והג'יהאד האיסלאמי וחיזבאללה, וכל מי שתומך בהם ומסייע להם במלחמתם להשמדת העם היהודי והמדינה היהודית.

נקמת שמשון

עוד על נקמה אנו לומדים משמשון הגיבור:

וַיִּקְרָא שִׁמְשׁוֹן אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה הָאֱלֹהִים וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים

וַיִּלְפֹּת שִׁמְשׁוֹן אֶת שְׁנֵי עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן עֲלֵיהֶם וַיִּסָּמֵךְ עֲלֵיהֶם אֶחָד בִּימִינוֹ וְאֶחָד בִּשְׂמֹאלוֹ

וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים וַיֵּט בְּכֹחַ וַיִּפֹּל הַבַּיִת עַל הַסְּרָנִים וְעַל כָּל הָעָם אֲשֶׁר בּוֹ וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ רַבִּים מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו

וַיֵּרְדוּ אֶחָיו וְכָל בֵּית אָבִיהוּ וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ וַיַּעֲלוּ וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל בְּקֶבֶר מָנוֹחַ אָבִיו וְהוּא שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים שָׁנָה.

בראשית – כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים

השבת היתה פרשת בראשית.

על פסוק א' בבראשית כותב רש"י כך:

בראשית – אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם" (שמות יב, ב), שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית? משום "כח מעשיו הגיד לעמו, לתת להם נחלת גוים", שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה, ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.

לי נקם ושילם.

הדרישה: להשמיד את כל המחבלים ולגרש את האויב

הדרישה איננה רק 'מחיקת עזה', אלא למחוק את כל המחבלים. אין הבדל בין חמאס עזה לחמאס איו"ש לערביי ישראל. חייבים להשמיד את המחבלים, ולגרש את כל הערבים מכל שטחי ארץ ישראל. צריך להבין: זה שמשמידים את ארגוני הטרור לא אומר שהם גמורים. את דעאש בסוריה האמריקאים השמידו כמעט עד הסוף, אבל הם עדיין קיימים. מה הסיבה? יש להם אוכלוסייה 'אזרחית' שתומכת בהם. בשביל לגמור את ארגוני הטרור חייבים גם לגרש את כל מיני הטרור, שהם האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל.

וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ

א. לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי-קֹרַח מַשְׂכִּיל.
ב. אֱלֹהִים, בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ– אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ-לָנוּ:פֹּעַל פָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם, בִּימֵי קֶדֶם.
ג. אַתָּה, יָדְךָ גּוֹיִם הוֹרַשְׁתָּ– וַתִּטָּעֵם;תָּרַע לְאֻמִּים, וַתְּשַׁלְּחֵם.
ד. כִּי לֹא בְחַרְבָּם, יָרְשׁוּ אָרֶץ, וּזְרוֹעָם, לֹא-הוֹשִׁיעָה-לָּמוֹ: כִּי-יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ, וְאוֹר פָּנֶיךָ– כִּי רְצִיתָם.
ה. אַתָּה-הוּא מַלְכִּי אֱלֹהִים; צַוֵּה, יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב.
ו. בְּךָ, צָרֵינוּ נְנַגֵּחַ; בְּשִׁמְךָ, נָבוּס קָמֵינוּ.
ז. כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח; וְחַרְבִּי, לֹא תוֹשִׁיעֵנִי.
ח. כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ, מִצָּרֵינוּ; וּמְשַׂנְאֵינוּ הֱבִישׁוֹתָ.
ט. בֵּאלֹהִים, הִלַּלְנוּ כָל-הַיּוֹם; וְשִׁמְךָ, לְעוֹלָם נוֹדֶה סֶלָה.
י. אַף-זָנַחְתָּ, וַתַּכְלִימֵנוּ; וְלֹא-תֵצֵא, בְּצִבְאוֹתֵינוּ. יא. תְּשִׁיבֵנוּ אָחוֹר, מִנִּי-צָר; וּמְשַׂנְאֵינוּ, שָׁסוּ לָמוֹ.
יב. תִּתְּנֵנוּ, כְּצֹאן מַאֲכָל; וּבַגּוֹיִם, זֵרִיתָנוּ.
יג. תִּמְכֹּר-עַמְּךָ בְלֹא-הוֹן; וְלֹא-רִבִּיתָ, בִּמְחִירֵיהֶם.
יד. תְּשִׂימֵנוּ חֶרְפָּה, לִשְׁכֵנֵינוּ; לַעַג וָקֶלֶס, לִסְבִיבוֹתֵינוּ.
טו. תְּשִׂימֵנוּ מָשָׁל, בַּגּוֹיִם; מְנוֹד-רֹאשׁ, בַּלְאֻמִּים.
טז. כָּל-הַיּוֹם, כְּלִמָּתִי נֶגְדִּי; וּבֹשֶׁת פָּנַי כִּסָּתְנִי.
יז. מִקּוֹל, מְחָרֵף וּמְגַדֵּף; מִפְּנֵי אוֹיֵב, וּמִתְנַקֵּם.
יח. כָּל-זֹאת בָּאַתְנוּ, וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ; וְלֹא-שִׁקַּרְנוּ, בִּבְרִיתֶךָ.
יט. לֹא-נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ; וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ, מִנִּי אָרְחֶךָ.
כ. כִּי דִכִּיתָנוּ, בִּמְקוֹם תַּנִּים; וַתְּכַס עָלֵינוּ בְצַלְמָוֶת.
כא. אִם-שָׁכַחְנוּ, שֵׁם אֱלֹהֵינוּ; וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ, לְאֵל זָר.
כב. הֲלֹא אֱלֹהִים, יַחֲקָר-זֹאת: כִּי-הוּא יֹדֵעַ, תַּעֲלֻמוֹת לֵב.
כג. כִּי-עָלֶיךָ, הֹרַגְנוּ כָל-הַיּוֹם; נֶחְשַׁבְנוּ, כְּצֹאן טִבְחָה.
כד. עוּרָה, לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי; הָקִיצָה, אַל-תִּזְנַח לָנֶצַח.
כה. לָמָּה-פָנֶיךָ תַסְתִּיר; תִּשְׁכַּח עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ.
כו. כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ; דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ.
כז. קוּמָה, עֶזְרָתָה לָּנוּ; וּפְדֵנוּ, לְמַעַן חַסְדֶּךָ.

תהילים פרק מ"ד